אליפות ישראל במוטוקרוס – סבב שני

ביום שישי האחרון נערך הסבב השני בליגת המוטוקרוס של ישראל. הפעם התקיים האירוע במסלול בפרדס חנה, צאמפ פקטורי, לאחר שהסבב הקודם נערך במסלול בגלבוע.

אחרי הרבה זמן שלא הייתי במירוץ החלטתי שזאת הזדמנות טובה ללכת להציץ ולראות מה השתנה. ולשמחתי, השתנה.
רק אומר מראש שמדובר בסקירה חווייתית ולא סקירה מקצועית על התחרות עצמה כפי שהיה נהוג בעבר בכל מיני מגזינים כאלה ואחרים. סקירה מקצועית עוד אעשה בהמשך, והיא דורשת התארגנות אחרת לגמרי ממני מאשר פשוט לקנות כרטיס ולהגיע.

לענייננו: האירוע היה מאורגן למופת. לקהל היה שטח גדול ומוצל, ובחלקו אפילו שולחנות וספסלים לישיבה. המיקום עצמו סיפק זווית ראייה טובה על נקודת הזינוק וגם על רוב המסלול, ולא סתם הקפיצה הכי גדולה במסלול נמצאת ממש צמוד לקהל כדי שיוכלו ליהנות מהתעופפות האופנועים באוויר מקרוב. במקום היה פוד טראק שסיפק שתייה ומזון לכל המעוניין, וכרוז שנתן קריינות על כל מקצה ומקצה בצורה מלהיבה וכיפית. דגלים ושלטי נתיני חסות קישטו את המסלול והוסיפו לאווירה, ופיט פיטס מדוגם יועד לרוכבים ולאנשי הצוות. מחיר הכניסה היה עשרים שקלים בלבד, מחיר סמלי לגמרי בעיני.

המסלול עצמו הוא מסוג המסלולים הטובים והנוחים. מצד אחד הוא לא מסוכן, ואני חושב שלאף אחד מהרוכבים המקצועיים לא היה שם משהו מאתגר מדי. אמנם יש כמה רמפות גדולות, אבל הזוויות נוחות ובגדול זה מסלול די בטוח לרוכבים. לא מפתיע בהתחשב בכך שהוא משמש גם למסלול הדרכות.
הרוכבים המהירים ביצעו הקפה בזמנים של דקה וקצת, ואילו הילדים הגיעו סביב דקה וחצי.

המירוץ היה מטוקטק, הכול התחיל בזמן והכול עבד חלק. אין ספק שהדבר שהכי שימח היה לראות שקטגוריות הצעירים, מהקטגוריה של שישים וחמש ועד הקטגוריה של MX2, היו מלאות והיו הרבה רוכבים. זה בהחלט מצביע שיש עתיד למוטוקרוס בארץ.
ובכלל, חייב לציין שהחבר׳ה על 65 נתנו הופעה מרשימה ועשו לי חשק לקנות לאחיין שלי אחד כזה.

באופן כללי בכל קטגוריה נראה שתמיד יש חבורה שבולטת ושולטת. היו קרבות קרקע קרקע ואוויר אוויר בכל מקצה, מהקטנים ועד הגדולים, שסיפקו אדרנלין ושואו לצופים.

לסיכום, מדובר באירוע מוצלח מאוד מבחינת ארגון. הדבר שכן היה חסר לי הוא יותר מתחרים בקטגוריות הבכירות. כדי שזה יקרה צריך כמה פעולות. הדבר המעודד הוא שיום אחד הצעירים האלה ימלאו את השורות בבוגרים, אבל עד אז, יהיה הרבה יותר מעניין עם עשרים רוכבים ולא עם שמונה.
דבר נוסף שבלט לרעה הוא שלצערי כמות הקהל הייתה מצומצמת, וחבל, כי זאת יכולה להיות חוויה משפחתית מעולה לשישי בבוקר. המארגנים צריכים לחשוב איך למשוך יותר קהל מבחוץ.